בעולם המבוגרים שלנו, בין תשלומי ארנונה, משטרי דיאטה ושאר מטלות ודאגות מקמטות מצח, חיים גם כאלה שהדמיון שלהם לא נתן לזמן לשחוק אותו. שספרי פנטזיה הם המפלט הכי טוב שלהם, שמדמיינות את עצמן מחוללות בנשף עם שמלה תפוחה וחיוך זוהר.
כשעינת ביקשה ממני שתי רקדניות וגיבורת על, מהבגדים של אבא שלה שנפטר, נשאבתי למשימה מיד. הדמיון שלה והירידה לפרטים הבהירו לי, שהיא מכניסה אותי לחדר המשאלות הכמוסות, לעולם האגדות הפרטי, ושאני לא צריכה להציע או לאתגר אותה בשום צורה, פשוט לתת לה להוביל, והעולם המופלא פשוט יפתח לפני.
וזה בדיוק בדיוק מה שקרה.
והנה מה שעינת כתבה:
אומרים ש"הבגד עושה את האדם" אבל במקרה הזה ההיפך הוא הנכון. אבא שלי היה איש גדול, גדול כי היה איש של חוויות שהאמין שחיים רק פעם אחת וניצל כל רגע עד תום (על כך יעיד סיפור חייו), וגדול בשביל שכל בגד שלו יעטוף שלושה ממני...
עם לכתו, נשארו הבגדים.
מזה כבר כמה זמן שאני עוקבת אחר צעדיה של ננה, בוחנת כל רקמה חדשה, מדמיינת את מגע הבדים הרבגוניים, לוטשת את עיניי בדמויות הטריות, וגומעת כל מילה מסיפורי הגעגועים של אחרים, אבל תמיד תמיד כמשקיפה מן הצד.... כנראה שמגיפה שתוקפת פעם במאה יכולה להוות לתמריץ בשביל להיזכר בדברים שחשובים באמת, לקפוץ למגרש ולהתחיל להגשים חלומות.
בתום הקורונה ישר הרמתי טלפון לננה, הרי חיים רק פעם אחת, וננה, עטה על המשימה – שתי רקדניות, גיבורת על ומנשא ספונטני אחד. בסבלנות, רגישות ויצירתיות אין קץ תפרת מהגעגועים שלושה יצורים קסומים. בדיוק שלך שילבת את האיש הגדול בעל הלב הגדול עם החלומות שלי ניבט אליי מתוך עולמן של בנותיי – אין דבר יפה יותר מזה.
תודה לך ננה על הגעגועים שהפכו לחוויה. בטוחה שנרקום ביחד עוד חוויות, Carpe Diem עינת
בפוסט שהעליתי בפייסבוק, ביקשתי עזרה במציאת שם לגיבורת העל, שיהיה קשור לעינת, ההוגה שלה, כדי שאוכל להציע אותו כאופציה להזמנה כבובת געגוע.
אז חלפו שלושה חודשים מאז, אבל עינת הציעה בעצמה את "Miss E" שאני אוהבת מאוד, ואני מתרגשת להכריז שמעתה ניתן להזמין את מיס אי כבובת געגוע, עם גלימה ומסיכת עיניים לתפארת :)
הנה כאן: https://he.project-creatures.com/product-page/miss-e-a-superhero